מאמר זה יעסוק בתגובה על דוח הממשלה בנושא חינוך סביבתי והעלאת מודעות, דרך בחינת השפעתה של האמנות בתחום זה היום, ומציאת דרכים לשיתופם של אמנים בישראל בפתרון סוגיות סביבתיות.
האם מתקיים באמת שיתוף פעולה בינתחומי כפי שמוצג בדוח הממשלתי? כיצד אמנים אקולוגים בעולם מעורבים בפתרון בעיות סביבתיות, בחינוך סביבתי ובהעלאת מודעות?
כיצד ניתן להחזיר ולהפנים את תפקיד האמן כ"פועל חברתי, תרבותי", וכחוליה מקשרת בין אדם וסביבה, ולשתפו בצוותי תכנון, שימור ושיקום בישראל?
במרכז הפרק עומדת השאלה מדוע חוסר מודעות לבעיות סביבתיות, מפגעים וזיהומים הנגרמים מידי יום, מצריכים חיפוש אחר שפה חדשה, שאינה טקסטואלית, שתחולל שינוי בחשיבה הפרטנית כלפי הסביבה. וכן, מדוע בכלל חשובה ההשקעה ביחסים הדדיים - סביבה וטבע / אמנות.
מועלות כאן שתי טענות מרכזיות:-
הראשונה היא שאין מספיק שיתוף של אמנים בישראל בחקר ויצירה, שימור ושיקום של סביבות פגועות ובהעלאת מודעות סביבתית, ושיש להטמיע את הגישה האמנותית במסגרת הראיה הסביבתית וההיפך- את חקר הסביבה בלימודי האמנות בכל הרמות והמסגרות.
טענה שניה - שלמעשה אין כמעט שיתוף פעולה בינתחומי למען הסביבה בישראל במשמעות הרחבה האפשרית, דהיינו מדענים, אמנים, פסיכולוגים, פילוסופים, אדריכלים, מהנדסים, חברי ארגונים ירוקים, פוליטיקאים, עובדי משרדי הממשלה למען הסביבה בפרוייקטים קטנים כגדולים.
כל עוד לא תהיה גישה בינתחומית לסביבה בקרב משרדי הממשלה באופן מודע (ותופנם התובנה שבעיות סביבתיות דורשות טיפול בינתחומי על מנת לשנות דפוסי חשיבה ומודעות) , יתקיימו דיכוטומיות כדרך חשיבה מרכזית גם מחוצה לה.
אמן יכול לחולל שינוי בהבנת הסביבה, להשפיע באמנותו על מדיניות סביבתית ולהעלות פתרונות לא שגרתיים לבעיות סביבתיות. ההצעות באג'נדה 21, מתמקדות "בהכוונה מחדש של החינוך לכיוון של פיתוח בר קיימא, בהעלאת מודעות הציבור לנושאי סביבה ובעידוד הכשרה".
לאמנים יכול להיות תפקיד מכריע בקשר בין המדען לקהילה, בין הממסד והקהילה, ובין האזרח לסביבתו. על כן יש להקצות משאבים להחדיר את החשיבה הסביבתית גם ללימודי אמנות, אזרחות וחברה, והקצאת משאבים נוספים להשתלמויות אמנים בתחום האקולוגי והסביבתי למען יחקרו ביצירותיהם סוגיות סביבתיות.
בסיום הפרק מובאות הצעות מעשיות לשינוי המצב, ברמת הממשלה וברמת הארגונים, וכן דרכי פעולה אפשריות.
. המלצות לשינוי, לקידום מקצוע האמנות האקולוגית בישראל
1. בתהליך קבלת החלטות הגבוה ביותר, יהיו תמיד גם אנשי רוח. בהקשרים סביבתיים יהיו אלה אמנים אקולוגיים. בוועדות התכנון ישבו אנשי רוח (אמנים פלסטיים, פילוסופים, משוררים וכו') בעלי גישה אקולוגית, כחלק בלתי נפרד מהצוות.
2. יוקם מערך - תקציבי ותפעולי -לעידוד ופיתוח יצירות אמנות החוקרות סוגיות סביבתיות ולעבודות אמנות המשלבות עבודה בצוותים בינתחומיים ועם הקהילה, בסיוע שני המשרדים - תרבות ומדע ואיכות הסביבה.
3. תוכן תכנית שנתית להחדרת לימודי סביבה בתחומי האמנויות, לשימוש צוותי הוראה קיימים; חוברות עבודה, קורסים במכללות ואקדמיות לאמנות, קבלת תואר באמנות אקולוגית, הכשרת צוותי אמנים בתחומי שיקום ושימור של סביבות פגועות ולשיתופי פעולה עם אקולוגים, הקמת "מרכז לחשיבה יצירתית" בתוך אחת האוניברסיטאות.
4 גיבוש דרכים לעידוד - תקציבית ותכנית- מדענים ומתכננים לשיתוף אמנים במחקריהם,
ולפעול להעלאת המודעות לאפשרויות שבשיתוף הפעולה, לפעול להקמת ארכיון ארצי של
עבודות אמנות אקולוגית שיכללו עבודות שנעשו בעבר, בהווה ובעתיד, ויאפשרו שימוש חוזר בעבודות לגופים ירוקים שונים ולמשרדים הרלוונטיים.
5. תוקם וועדה משותפת, בעלת סמכויות ביצוע, למשרד לאיכות הסביבה, משרד התרבות והמדע ומשרד התשתיות, לשינוי חוק שיקום המחצבות, כך שיאפשר השתתפות אמנים במכרזים, ומימון תכנון
ורעיונות/סקיצות אמנותיים בתהליכי שיקום בכלל .
6. יינתן תמריץ למפעלי תעשייה להפריש אחוז מסוים מהמחזור לפרויקטים באמנות אקולוגית העוסקים בשיקום סביבות פגועות כתוצאה מפעילויות תעשייתיות.
7. גיבוש הדרכים בהן יינתן תפקיד לאמנות אקולוגית במסגרת קמפיינים להעלאת מודעות סביבתית בחברה ולשיתופי פעולה בין אמן וקהילה.
המאמר בהרחבה, פורסם בחוברת של הארגונים הלא ממשלתיים לקראת 'פסגת כדור הארץ'.
תחקיר: שי זכאי, דב אור-נר, עמיר בלבן.
האם מתקיים באמת שיתוף פעולה בינתחומי כפי שמוצג בדוח הממשלתי? כיצד אמנים אקולוגים בעולם מעורבים בפתרון בעיות סביבתיות, בחינוך סביבתי ובהעלאת מודעות?
כיצד ניתן להחזיר ולהפנים את תפקיד האמן כ"פועל חברתי, תרבותי", וכחוליה מקשרת בין אדם וסביבה, ולשתפו בצוותי תכנון, שימור ושיקום בישראל?
במרכז הפרק עומדת השאלה מדוע חוסר מודעות לבעיות סביבתיות, מפגעים וזיהומים הנגרמים מידי יום, מצריכים חיפוש אחר שפה חדשה, שאינה טקסטואלית, שתחולל שינוי בחשיבה הפרטנית כלפי הסביבה. וכן, מדוע בכלל חשובה ההשקעה ביחסים הדדיים - סביבה וטבע / אמנות.
מועלות כאן שתי טענות מרכזיות:-
הראשונה היא שאין מספיק שיתוף של אמנים בישראל בחקר ויצירה, שימור ושיקום של סביבות פגועות ובהעלאת מודעות סביבתית, ושיש להטמיע את הגישה האמנותית במסגרת הראיה הסביבתית וההיפך- את חקר הסביבה בלימודי האמנות בכל הרמות והמסגרות.
טענה שניה - שלמעשה אין כמעט שיתוף פעולה בינתחומי למען הסביבה בישראל במשמעות הרחבה האפשרית, דהיינו מדענים, אמנים, פסיכולוגים, פילוסופים, אדריכלים, מהנדסים, חברי ארגונים ירוקים, פוליטיקאים, עובדי משרדי הממשלה למען הסביבה בפרוייקטים קטנים כגדולים.
כל עוד לא תהיה גישה בינתחומית לסביבה בקרב משרדי הממשלה באופן מודע (ותופנם התובנה שבעיות סביבתיות דורשות טיפול בינתחומי על מנת לשנות דפוסי חשיבה ומודעות) , יתקיימו דיכוטומיות כדרך חשיבה מרכזית גם מחוצה לה.
אמן יכול לחולל שינוי בהבנת הסביבה, להשפיע באמנותו על מדיניות סביבתית ולהעלות פתרונות לא שגרתיים לבעיות סביבתיות. ההצעות באג'נדה 21, מתמקדות "בהכוונה מחדש של החינוך לכיוון של פיתוח בר קיימא, בהעלאת מודעות הציבור לנושאי סביבה ובעידוד הכשרה".
לאמנים יכול להיות תפקיד מכריע בקשר בין המדען לקהילה, בין הממסד והקהילה, ובין האזרח לסביבתו. על כן יש להקצות משאבים להחדיר את החשיבה הסביבתית גם ללימודי אמנות, אזרחות וחברה, והקצאת משאבים נוספים להשתלמויות אמנים בתחום האקולוגי והסביבתי למען יחקרו ביצירותיהם סוגיות סביבתיות.
בסיום הפרק מובאות הצעות מעשיות לשינוי המצב, ברמת הממשלה וברמת הארגונים, וכן דרכי פעולה אפשריות.
. המלצות לשינוי, לקידום מקצוע האמנות האקולוגית בישראל
1. בתהליך קבלת החלטות הגבוה ביותר, יהיו תמיד גם אנשי רוח. בהקשרים סביבתיים יהיו אלה אמנים אקולוגיים. בוועדות התכנון ישבו אנשי רוח (אמנים פלסטיים, פילוסופים, משוררים וכו') בעלי גישה אקולוגית, כחלק בלתי נפרד מהצוות.
2. יוקם מערך - תקציבי ותפעולי -לעידוד ופיתוח יצירות אמנות החוקרות סוגיות סביבתיות ולעבודות אמנות המשלבות עבודה בצוותים בינתחומיים ועם הקהילה, בסיוע שני המשרדים - תרבות ומדע ואיכות הסביבה.
3. תוכן תכנית שנתית להחדרת לימודי סביבה בתחומי האמנויות, לשימוש צוותי הוראה קיימים; חוברות עבודה, קורסים במכללות ואקדמיות לאמנות, קבלת תואר באמנות אקולוגית, הכשרת צוותי אמנים בתחומי שיקום ושימור של סביבות פגועות ולשיתופי פעולה עם אקולוגים, הקמת "מרכז לחשיבה יצירתית" בתוך אחת האוניברסיטאות.
4 גיבוש דרכים לעידוד - תקציבית ותכנית- מדענים ומתכננים לשיתוף אמנים במחקריהם,
ולפעול להעלאת המודעות לאפשרויות שבשיתוף הפעולה, לפעול להקמת ארכיון ארצי של
עבודות אמנות אקולוגית שיכללו עבודות שנעשו בעבר, בהווה ובעתיד, ויאפשרו שימוש חוזר בעבודות לגופים ירוקים שונים ולמשרדים הרלוונטיים.
5. תוקם וועדה משותפת, בעלת סמכויות ביצוע, למשרד לאיכות הסביבה, משרד התרבות והמדע ומשרד התשתיות, לשינוי חוק שיקום המחצבות, כך שיאפשר השתתפות אמנים במכרזים, ומימון תכנון
ורעיונות/סקיצות אמנותיים בתהליכי שיקום בכלל .
6. יינתן תמריץ למפעלי תעשייה להפריש אחוז מסוים מהמחזור לפרויקטים באמנות אקולוגית העוסקים בשיקום סביבות פגועות כתוצאה מפעילויות תעשייתיות.
7. גיבוש הדרכים בהן יינתן תפקיד לאמנות אקולוגית במסגרת קמפיינים להעלאת מודעות סביבתית בחברה ולשיתופי פעולה בין אמן וקהילה.
המאמר בהרחבה, פורסם בחוברת של הארגונים הלא ממשלתיים לקראת 'פסגת כדור הארץ'.
תחקיר: שי זכאי, דב אור-נר, עמיר בלבן.
המרכז לצילום ואמנות אקולוגית פועל משנת 1994 בעמק האלה, ומקיים טיולים, הרצאות, קורס אמנות אקולוגית והשתלמויות לפיתוח חשיבה סביבתית. שי זכאי מפעילה גם את המרכז לדפוס ירוק - ומעניקה את תו זכאי להדפסה ירוקה
